אני מאמין כי לא ניתן "להדריך הורים" משום שהם המומחים ומכירים את ילדם הכי טוב שאפשר. על כן, אני מאמין "בעבודה עם הורים" שהיא למעשה מפגש בין מומחים (המטפל וההורים) המאפשר חשיבה משותפת להתמודדות עם קשיי הילד או עם התנהגויות בלתי מקובלות שלו. שיטה זו יעילה במיוחד כאשר הילד מסרב להשתתף בטיפול ו/או כאשר ההורים הם הסובלים העיקריים ממצבו של הילד (למשל, ילד חרד אשר מונע מהוריו לצאת מהבית בלעדיו, ילד אלים וחסר גבולות וכן הלאה). במקרים אלו המטפל ינחה את ההורים כיצד לעזור לילד להתמודד עם קשייו, להציב גבולות תוך הכלת מצוקתו, ולארגן את הסביבה בהתאם ליכולותיו ומגבלותיו של הילד (למשל, איך לתכנן בילוי עם ילד עם הפרעה בויסות החושי). הדרכת הורים מתקיימת פעמים רבות גם במקביל לטיפול בילד כדי להביא לשינוי בסביבה הביתית ולסייע להצלחת הטיפול.